"אבא ואמא, איך באתי לעולם?" – אם גם אתם חוששים מהשאלה הזאת, הכתבה הבאה מיועדת עבורכם
מהרגע שהילדים שלנו מתחילים לדבר, הם מתחילים גם לשאול. מלבד ה – "למה?" הנצחי, יש להם גם כמה שאלות מורכבות יותר, כמו: "מה זה אלוהים?" " מה קורה אחרי שמתים?" וכמובן איך אפשר בלי "איך באתי לעולם?". למרבית השאלות תוכלו לנסח תשובה שתרגישו איתה בנוח בהתאם לסביבה, האמונה האישית והתרבות בה אתם חיים, אך מה עונים על השאלה האחרונה כשבנכם נולד בעזרת אם פונדקאית? האם כדאי לחכות עד שהוא ישאל מיוזמתו, או שמא דווקא להקדים אותו ולשתף אותו כבר קודם? כמה מידע לחשוף בפניו? מה לספר לו על הפונדקאית? באיזה גיל לעשות את זה? כיצד הוא עלול להגיב? אין ספק שהסוגייה הזאת מעלה לא מעט שאלות גם אצלנו. אז כמו עם הילד, גם אנחנו כאן ניקח את זה לאט.
רגע, האם בכלל יש צורך לספר?
המומחים ממליצים בתוקף לשתף. לילד יש זכות בסיסית לדעת את הפרטים האלו, אשר חיוניים לפיתוח ועיצוב האישיות שלו. סודיות ובלבול סביב נושא כל כך מהותי עשויים לבלבל גם את הילד עצמו. ומעבר לכך: אם תבחרו לשמור על העניין בסוד וחלילה הילד ייחשף למידע מצד גורם שלישי בתנאים שאינם בשליטתכם, ההשלכות תהיינה מורכבות מאוד. בטחונו האישי עלול להיפגע, ובתוך כך גם האמון שלו בכם, בעולם שהוא מכיר ובתא המשפחתי. ומעל הכל, הסתרה עשויה לרמוז כי יש דבר מה פגום או מביש בתהליך. והרי בזכות התהליך המקסים והמרגש הזה הפכתם למשפחה וזה הדבר החשוב ביותר.
מתי לספר?
שאלת השאלות. מרבית ההורים ייטו לספר לילד כבר מההתחלה (כלומר, לפני גיל 3) כדי שיגדל עם המידע, ואילו אחרים יעדיפו להמתין דווקא לגילאי 5-6, כשההבנה של התא המשפחתי מתגבשת ומתבגרת יותר. יש כאלו שידחו את זה אפילו לגילאי 7-8, אז מתפתחת אצלו הזהות המינית והחברתית והוא מתחיל למצוא את מקומו בעולם. המומחים ברובם מציעים לעשות זאת בגילאים מוקדמים יותר, אך גם הם מדגישים: התהליך תלוי לא מעט בבגרות של הילד וביכולת שלו להכיל ולהבין את המידע.
בכל מקרה, מרביתם המוחלט מזהירים שלא להמתין עד לגיל ההתבגרות, אז יעבור הנער משבר זהות ועלול לחוש שכל חייו חי בשקר.
כיצד לספר?
רצוי לעשות את זה בהדרגה ובביטחון ולעודד את הילד לשאול את כל השאלות שמתעוררות אצלו. בגילאים צעירים כדאי להשתמש במילים פשוטות ולא להרחיב, כמו: 'רצינו אותך מאוד והיינו צריכים עזרה כדי להביא אותך לעולם, לכן נעזרנו באישה טובה שהסכימה לשמור עליך בבטן שלה עד שהיית מוכן לצאת לאבא ואמא'.
מומלץ לא לקרוא לה 'אם' משום שהדבר יכול לבלבל את הילד. העדיפו מילים כמו 'אישה טובה', 'אישה נחמדה' ובגילאים גדולים יותר גם פונדקאית. נצלו את ההזדמנות לספר לו עד כמה חיכיתם לו, כמה רציתם אותו וכמה התאמצתם לקראתו. ספרו לו כמה אושר הוא הביא למשפחה שלכם ואיזה כיף שכל התהליך הזה קרה.
סביר להניח שככל שהילד יתבגר יצוצו אצלו שאלות חדשות. זה טבעי ומקובל, התייחסו אליהן בהבנה, גבשו חזית אחידה וענו עליהן בסבלנות ובנועם, והילד יקבל את המידע בקלות.
בהצלחה!