פונדקאות היא תשובה לזוגות רבים המעוניינים בהמשכיות ובילד פרי אהבתם – אך גם בסיס למחלוקת ארוכת שנים בין פוסקי ההלכה. אז האם ההלכה מאשרת פונדקאות? בקצרה: כן. אולם יש כמה סייגים שכדאי להכיר
יצחק ורבקה, רחל ויעקב – הכתובים לא חוסכים מאיתנו את דמעותיהן של הנשים העקרות. הרצון לפריון ולביסוס השושלת עולה בתפילותיהם של רבים מגיבורי התנ"ך, והוא ממשיך וקיים גם בימינו. גם החובה ההלכתית "פרו ורבו" המוטלת על הגברים (ולא על הנשים, אגב, מחשש לסכנת חיים במהלך הלידה) מעודדת את הילודה ואת ההמשכיות. אך מה ניתן לעשות במקרה של בעיות פוריות, או כאשר עולה הצורך בפונדקאית?
על פי רוב ההלכה מאשרת – ויש לה סיבות
לפי ההלכה, לסייע לזוג אשר מתמודד עם כאב גדול בשל מחסור בילדים זהו מעשה חסד ומצווה – ולצורך המצווה הזו, מסכימים מרבית הפוסקים, גם פונדקאות היא פתרון הולם הלכתית.
הפוסקים מבטלים את החשש מפני זרע של גבר שגדל ברחמה של אישה שאיננה אשתו, משום שלא מתקיימים ביניהם יחסי אישות. גם בנטילת הזרע לצורך ההפריה אין מבחינתם איסור הוצאת זרע לבטלה. לא פחות חשוב בעיני הפוסקים הוא שמירת כבודה של האם הפונדקאית והימנעות מניצול גופה, שהרי היא מבצעת מעשה חסד שאין כדוגמתו.
כלומר, בהינתן התנאים הנכונים, אין מניעה הלכתית לקיים את תהליך הפונדקאות, ולמעשה מדובר במצווה גדולה. יחד עם זאת, לא הכל עובר חלק אצל חלק מהפוסקים.
המחלוקות
כמו בלא מעט הליכים מודרניים, גם הפונדקאות וההפריה המלאכותית מעוררות לא מעט מחלוקות בקרב הפוסקים. למשל, האם אימו היא האם הביולוגית שסיפקה את הביצית, או שמא דווקא הפונדקאית שברחמה גדל העובר? היות והם טרם הגיעו לפסיקה חד משמעית, קבעו הפוסקים כי הרך הנולד לא יוכל בבוא היום להינשא לא לילדיה של אימו הביולוגית ולא לאלו של הפונדקאית. במקרה כזה יש יתרון גדול מאוד בבחירת אם פונדקאית לא יהודייה.
אמנם הפוסקים המחמירים מסתייגים מהקשר ההלכתי בין זוג ההורים לילד, אך גם הם מאשרים שביולוגית הם אלו שסיפקו את הביצית והזרע ליצירתו.
בעבר קבעו הפוסקים שעל הפונדקאית להיות רווקה מחשש לממזרות. הדבר יצר בעיה גדולה, משום שאחד התנאים הבסיסיים לאם פונדקאית הוא שיש בעברה לפחות היריון אחת ולידה אחת תקינים.
לכן הרחיבו הפוסקים בשנים האחרונות את מעגל הפונדקאיות המאושרות מבחינתם, וכיום הם מאשרים גם נשים שהינן נשואות. וכדי שהפונדקאות תהיה בכל זאת תקינה הלכתית ולא יהיה חשש מזהות אביו של הילד, קבעו פוסקים כי יש להקפיד בחומרה שלא יתקיימו טעויות זיהוי במעבדה ובשלב ההפריה.
שאלה נוספת שעולה היא מידת יהדותו של התינוק במקרה בו האם הפונדקאית אינה יהודייה. כיון שהפוסקים טרם הגיעו להחלטה חד משמעית לגבי זהותה של אימו – הגנטית או הפונדקאית – ייתכן מצב בו הרך הנולד יצטרך לבצע גיור: על הוריו להתחייב לאמץ אורח חיים יהודי מסורתי (שמירת שבת, כשרות וכו') וכמובן, במקרה של בן, לערוך לו ברית מילה.
אנו ב'אם לאם' מודעים לנושא ולרגישות הגבוהה שלו ופועלים ללא פשרות כדי לסייע גם לזוגות מסורתיים ליהנות מתהליך הפונדקאות.
למרבה המזל, גם זוגות שבעבר נמנעה מהם הזכות להביא ילדים לעולם יכולים היום בזכות הקדמה והטכנולוגיה לחבק ולגדל באהבה את פרי אהבתם. משום כך מרבית הפוסקים מעידים שאין בעיה הלכתית עם פונדקאות – בתנאי שמבצעים אותה נכון.